✍ Scribed by סימון דה בובאר
No coin nor oath required. For personal study only.
"זוג שממשיך רק מפני שהתחיל: האם זה העתיד המצפה להם? ידידוּת, חיבה, אך שום סיבה אמיתית לחיות יחד כך זה יהיה?" בשנת 1965 כתבה הפילוסופית והסופרת הפמיניסטיתסימון דה בובואררומן קצר בשם "אי-הבנה במוסקבה". הרומן מגולל סיפור פשוט לכאורה על זוג נשוי מפריז, בעל ואישה בשנות השישים לחייהם, שמגיעים לחופשה בת חודש בברית המועצות ונאלצים לערוך חשבון נפש ולבחון את מידת אהבתם זה לזה.מסיבות לא ידועות החליטה דה בובואר לגנוז את הרומן. רק ב-2013התפרסם הרומן לראשונה בספר, עורר התרגשות גדולה וזכויות תרגומו נרכשו על ידי עשרות הוצאות חשובות בעולם. כעת, במלאות שלושים שנה למותה של סימון דה בובואר, הרומן רואה אור לראשונה בעברית. משתי נקודות מבט מתחלפות, של הגבר ושל האישה, מגוללת דה בובוארסיפור על משבר ספק-גורלי ספק-חולף בחייושל הזוג הנשוי. אנדרה הוא היסטוריון עצלבגמלאות ש"איבד את הניצוץ": הוא מפחד להזדקן, שותה יותר מדי ומוטרד מהתפוררות האידיאל הקומוניסטי. אך הוא עדיין אוהב בכל לבו את ניקול, אשתו, מורה שזה עתה יצאה לגמלאותומתקשה להסתגל לגילה ולמעמדה החדש. בצעירותההיתה פעילה פמיניסטית חדורת להט, וכעת, בגיל...
📜 SIMILAR VOLUMES
"המאהב יצא לאור בשנת 1984 והוכתר מיד כאחת מיצירות המופת של זמנו. הספר זכה לשבחי הביקורת ברחבי העולם וזיכה את מרגריט דיראס בפרס גונקור. הוא תורגם ל־30 שפות, עובד לקולנוע והיה לאחד מרבי המכר הצרפתיים הגדולים בכל הזמנים. מרגריט דיראס (1996-1914) נחשבת לאחת הסופרות הבולטות של המאה הקודמת. מיצירותיה שראו
הקורא העברי המתוודע בשנים האחרונות ליצירה הספרותית רבת-הפנים של פרננדו פסואה, בוודאי יעמוד משתאה מול יצירת הפרוזה "הבנקאי האנרכיסט". הטקסט זכה למעמד מיוחד במכלול יצירתו של פסואה בראש וראשונה כיוון שהוא שייך לאותו מספר מצומצם מאוד של כתבים פרי עטו שראו אור בחייו. "הבנקאי האנרכיסט" התפרסם בשנת 1922, ב
טוב, אז נכנסתי לבית ההוא, הצצתי מהחלון ההוא, את המת כבר לקחו משם והדשא היה ריק, ציפורים מוזרות התעופפו מעליו. לצדי הייתה בחורה כבת עשרים וארבע, הצעירה מבין שתי הנשים שפגשתי במהלך החקירה שלי. לצד המת, הן הגיבורות של הסיפור הזה. זהו חומר שהופך לעול אם לא עושים ממנו סרט, אני כותב עליו כדי להשתחרר ממנו.
בית מאיה, אחת היצירות המרשימות ביותר של הסיפורת האירופית במאה התשע־עשרה ותרגום ראשון של רומן מאת אֵסָה דֶה קֶיְרוֹשׁ לעברית, הוא אחד מנכסי צאן ברזל של הספרות הפורטוגלית, ואינו נופל במאומה מיצירות מופת אוניברסליות שהעניקו לאנושות באותה מאה סופרים כגון בלזק, דיקנס, טולסטוי ופלובר. הרומן רחב היריעה, ש
סיפור אהבה רב תהפוכות, אהבת אם ובנה ואהבת גבר ואישה על רקע חיי הכפר בצרפת של אמצע המאה התשע-עשרה, ואורחות חיים שלא השתנו זה מאות בשנים. זהו אחד מטובי הרומנים של הסופרת הצרפתיה הנודעת, המפליאים בפשטותם היסודית, המסתורית והמרגשת. הספר טבול באהבת אדם ובתקווה לעתיד טוב יותר לבני המעמדות הנמוכים, לחלכאים
הביתה' הוא הרומאן העשירי של טוני מוריסון, כלת פרס נובל לספרות (1993), המחברת של 'חמדת', 'העין הכי כחולה', 'גן-עדן' ו'חסד' הבלתי-נשכחים. רומאן חדש של מוריסון שב ומזכיר לנו בכל עמוד עד כמה היא פשוט יודעת לכתוב, להוליך טקסט בתנופה שמעטים מסוגלים לה. 'הביתה' מחזיר אותנו לארצות-הברית הקשה של ראשית שנות ה