✍ Scribed by קלאריס ליספקטור
No coin nor oath required. For personal study only.
הספר האחרון שפרסמה ליספקטור בחייה (1977) זמן קצר לפני מותה מסרטן, 'שעת הכוכב', נחשב בעיני רבים לרומאן הכי טוב שלה. אחרי הרבע הראשון שלו, אחרי "האִלתורים" המתפתלים של ההכנות המקדָמיות, הלבטים וכוונון־הכלים של "המחבר" הגבר, שליספקטור המציאה כנציגהּ ברומאן, ייתקלו הקוראים בטקסט המענג והנגיש ביותר שכתבה ליספקטור מעודה: פורטרט רווי הומור גוגולי אך אמפתי, מרהיב בהבחנות המהממות שבו, של בחורה בת 19 "המכילה בתוכה את מותה", בעלת השם החשמונאי האירוני: מַכַּבֶּיָה.
הצעירה הזאת, כתבנית כושלת במשרד, היא הגרסה הנשית המפורטת והאפקטיבית שבראה ליספקטור לעומת הכתבן מן "האדרת" של גוגול, אקאקי אקאקייביץ', שחי חיים שרישומם לא ניכר, אך זכה לבסוף להבהוב שהרנין לרגע את עליבותו. גם מכביה תאמר בסוף: "היום הוא היום הראשון של חיי: נולדתי".
אבל עד לרגע זה היא הריק בהתגלמותו, בחורה לא מוכשרת לחיים, המתהלכת במין הווה מתמשך, נעדרת מעצמה, בהבעת התנצלות על שהיא תופסת מקום. היא לא מרגישה אומללות כי אינה יודעת מה היא, לא עולה בדעתה השטות לשאול: מי אני, ואינה תובעת כלום, ואפילו חושבת שהיא מאושרת; הדבר היחיד...
📜 SIMILAR VOLUMES
"קולו של תומס סוואג' הוא פלא מהפנט... הנה לכם סופר שאינו מבזבז מילה שלמה במָקום שבו תתאים שתיקה." הניו יורק טיימס האחים פיל וג'ורג' חיים זה ארבעים שנה בחווה מבודדת במונטנה של שנות העשרים. כאשר ג'ורג' נישא במפתיע לאלמנה צעירה, והיא ובנה מצטרפים לחווה, פיל מחליט להפוך את חייה לגיהינום. השלום המעורער
בספר ארבע ההסכמות מסביר רואיס את מקור האמונות המגבילות אותנו, הגוזלות מאתנו את השמחה ויוצרות סבל מיותר. ארבע ההסכמות, המושתתות על החוכמה הטולטקית העתיקה, מעניקות צופן רב עוצמה של התנהגות, צופן שבכוחו לעזור לנו להפוך את חיינו לחוויה של חופש, אושר אמיתי ואהבה.
הקובץ 'טבעו של הכיף' הוא ראשון מסוגו בעולם - הוא מאגד בתוכו כמעט את כל מאמריו ורשימותיו של דיוויד פוסטר וואלאס על כתיבה וספרות. כקורא ביקורתי וכסופר פורץ גבולות, וואלאס חזר שוב ושוב לעסוק בנושאים אלה וחקר באמצעותם סוגיות כמו אירוניה, אותנטיות, הומור, מוסר, תהילה וכיף. 'טבעו של הכיף' כולל דיונים בדו
שהפועלים כיום בצרפת, נקלע בתחילת שנות התשעים למשבר קיומי עמוק שהביא אותו עד לידי חזרה בתשובה. עשרים וארבע שנים אחר כך, כשהוא כבר מגדיר את עצמו כאגנוסטי, נזכר קארר בחינוכו הקתולי, נובר ברשימות שכתב במהלך הפרק הדתי בחייו שאותו מיהר להדחיק ולשכוח, ומבקש לפענח את קסמה של הנצרות. הוא מתעמק שוב בספרי הבש
המקום: פרוור של קהיר. הזמן: שנות השלושים עד שלהי שנות השבעים של המאה העשרים, ובייחוד תקופת שלטונם של הנשיאים גמאל עבד אל־נאצר ואנוור סאדאת. העלילה: קורותיהם של שלושה דורות במשפחה אחת על רקע שינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים מפליגים בהיסטוריה של מצרים. אהבות ושברונות לב, מאסרים ורדיפות ובית ישן אחד
כשחכם נכנס לחדר, כולם אומרים, "פששששש.. איזה חכם הוא!" כשצדיק נכנס לחדר כולם אומרים, "פששששש.. איזה חכם אני!" וכשהשראה נכנסת לחדר כולם שרים ורוקדים! חאפיז קיבל השרה מנופיי קדם, מסודות היקום, ממורי רוח, מחכמת הדת והמוסר. אך גם מהמוסיקה ומרצפת בית היין שהוא לוגם עליה לשוכרה, מחיק אשה טובה ומהזיות צחוק