עורך: דרור בורשטיין
הדלת שבקיר ; תחת הסכין
✍ Scribed by ה. ג׳. ולס
- Publisher
- תשע נשמות
- Year
- 2018
- Tongue
- Hebrew
- Weight
- 46 KB
- Category
- Fiction
No coin nor oath required. For personal study only.
✦ Synopsis
כשתפתחו את הספר הזה, נצא למסע בחללית הדיו והנייר שה"ג׳ ולס המציא לטובת אושרה ורווחתה של האנושות. היכונו לשתי יצירות נפלאות! "הדלת שבקיר" הוא אחד הסיפורים המופתיים בתולדות הספרות המודרנית, כזה שלפי הסופר והמבקר הבריטי ס"ס לואיס נושא "איכות מיתית על־ זמנית". לפנינו דלת שאפשר לעבור דרכה מהעולם הממשי אל המציאות האל־מותית. מקום שבו האוויר משכר והנעורים והשמחה עוטפים את המבקר. האם קיים הגן הקסום הזה, המסוגל להתעלות על חיי היום־ יום המעייפים והחזרתיים? ב"תחת הסכין" הדמות טרודה לקראת ניתוח שעליה לעבור, וחוששת כי מותה קרב. ביום הגורלי, אף שהרופא המרדים נותן לו כלורופורם, המנותח נשאר מודע לכל המתרחש סביבו, בעודו צף בין גוף לנפש, ובין חלל להעדרו: ברגע הזה כבר מתחיל מסע בדיוני ופילוסופי ברחבי התודעה.
📜 SIMILAR VOLUMES
דאג סוויטק בן החמש-עשרה עובר ל\"חורבה\", ביתו בעיירה החדשה, ויודע מיד שאין לו סיכוי. תושבי המקום לא יפסיקו לראות בו אח של עבריין ואולי אפילו עבריין בעצמו. למרות זאת הוא נאבק באב מתעלל, בחשדות כלפיו, במורים ובמנהל שלא מאמינים בו לרגע. במאבק הזה, שנמסר בטון המשלב הומור וכאב, הוא נעזר בליל ספייסר, נערה
הביתה' הוא הרומאן העשירי של טוני מוריסון, כלת פרס נובל לספרות (1993), המחברת של 'חמדת', 'העין הכי כחולה', 'גן-עדן' ו'חסד' הבלתי-נשכחים. רומאן חדש של מוריסון שב ומזכיר לנו בכל עמוד עד כמה היא פשוט יודעת לכתוב, להוליך טקסט בתנופה שמעטים מסוגלים לה. 'הביתה' מחזיר אותנו לארצות-הברית הקשה של ראשית שנות ה
אנחנו בסוף המאה התשע-עשרה, ומגיעים לאיטליה עם תיירת אמריקאית. שמה פּרוּדֶנס, והיא מתגעגעת למולדתה בניו המפשייר, לא אוהבת במיוחד את איטליה, אך פוגשת איטלקי, עוברת אתו לכפר ובמהרה הופכת לאלמנה. מה עושים עכשיו? נשארנו לבד בבית איטלקי רעוע, עם דמות עקשנית אך מלאת חן וטוב לב. פרודנס מחליטה לדאוג למשפחתו
היצירות המקובצות בספר הזה נכתבו בתקופה שצרפת היתה, אולי, מרכז העולם. הבה נדמיין מדינה שמייצרת ומתמלאת בזמן קצר רומנים מהפכניים, ציורים, בתי קפה, אופנה, מוזיקה קאמרית, חנויות, הוגי דעות, מכוניות ראשונות ותנועות אמנות לאין-ספור. אנו מתבוננים כעת ב"בל אפוק" או ב"מאה התשע-עשרה הצרפתית הארוכה" שנמשכה עד
זמנים, גופים, לשונות ומקומות נשזרים ב'בית הנתיבות' אל מסע חייה של אישה צעירה. לצד ההווה, על אהבותיו ואכזבותיו, נחקר גם עבר משפחתי שבו עדיין פועמים בחוזקה חוויית ההגירה וכאב השפה שנולד ממנה. עמם נפרש גם עתיד אפשרי של המקום שבו היא חיה, המתגלם כבר עתה באתרי הבנייה ובאוטובוסים, על חוף הים, ברכבת הקלה ו