יל חורף מושלג בלונדון, דוגמנית יפהפייה וחסרת מנוח נופלת אל מותה ממרפסת דירת היוקרה שלה. רבים מניחים שהתאבדה. אבל אחיה מטיל ספק במסקנות המשטרה והתקשורת. הוא פונה אל החוקר הפרטי קורמורן סטרייק שיבדוק מה בדיוק קרה שם. סטרייק, בוגר מלחמת אפגניסטן, פגוע בגופו ובנפשו, ובחייו האישיים הוא הולך מדחי אל דחי.
אוריקה
✍ Scribed by קלייר דה דוראס
- Publisher
- תשע נשמות
- Year
- 2018
- Tongue
- Hebrew
- Weight
- 35 KB
- Category
- Fiction
No coin nor oath required. For personal study only.
✦ Synopsis
אתם מחזיקים בידיכם אוצר ספרותי קטן ומהפכני שמעטים מכירים. זוהי נובלה שראתה אור לראשונה ב־1823 ,במהדורה פרטית ומצומצמת, נהפכה כעבור שנה לרב המכר של תקופתה, ואז נשכחה: נבלעה על ידי ההיסטוריה העורכת את עצמה בדרכים לא מובנות. אוריקה היא הגיבורה שחורת העור הראשונה בספרות הצרפתית. אנו נמצאים בתקופה פוליטית סוערת שבה הכול מדברים על חירות, זמן קצר לפני המהפכה. אוריקה מגיעה לצרפת לאחר שהיא ניצלת מספינת העבדים שהועלתה עליה בסנגל, וגדלה - לכאורה כשווה - בקרב משפחה צרפתית אריסטוקרטית. היא עדינה ומשכילה, פיקחית ורגישה. אלא שהמציאות והדעות הקדומות הפריזאיות רחוקות מלשקף את השאיפות לשוויון, ואוריקה נאלצת לחיות כמו כלואה בתוך גופה, ללא אפשרות להשתלב בחברה, או למצוא בן זוג כלבבה. זוהי נובלה שכולה עדינות וחוכמה מודרנית. היצירה היתה נערצת בקרב אישים כגון גתה, סטנדל וויקטור הוגו, ומוגשת כעת לראשונה בשפה העברית, אקטואלית מתמיד, ומשתוקקת לפגוש אותך בזמן הווה שלעתים לא נראה שונה כל כך מהמאה התשע־עשרה. אחרית דבר מאת: רעות בן יעקב
📜 SIMILAR VOLUMES
בעוצמה פואטית ובכישרון נדיר, מרינה צבטייבה אינה כותבת אלא מציירת את ילדותה במטמון הספרותי שלפניכם, הקרוי "אמי והמוזיקה". הפסנתר, הצלילים, הבית והזיכרונות השזורים אלה באלה הם הצירים שסביבם נבנית דמותה של האם, ושל החיים לצדה. ביצירה המושלמת הזאת מתעדת הסופרת את למידת הנגינה בפסנתר. היא רומזת לנו שלימו
הריקוד המודרני של מיכל ספיר הוא רומן תקופה נועז ויפהפה. הוא סובב סביב ברלין ותל אביב בשנים 1930-1929 , שנים גורליות בהיסטוריה של המאה העשרים, ובכלל זה גם בהיסטוריה של האמנים היהודים באירופה ובארץ. הספר כתוב בדרך המזכירה את טכניקת הסמפול הנהוגה במוזיקה. בכל אחד מחמשת הפרקים משתמשת ספיר בכתביו של יוצ
בגיל 48 עדיין לא מצא מרסל בן־חָמו מה לעשות עם עצמו. מדירתו הארעית, שבה הוא מתרחק מאביו ובעיקר מאחותו - המגדלת לבדה את בנו בן השש, זמיר, באחד מיישובי השפֵלה הזניחים - יוצא מרסל למפגש חוזר עם המקומות "שלו" על פני הארץ, מקומות שבהם נקלע בעבר הרחוק או הקרוב יותר לאפיזודות אנושיות עזות וחָווה חוויות מפתי
ל"בת הגדולה", הגיבורה של הרומאן הזה, יש שורשים מצריים מדורי-דורות. מצד האב - עוד מימי גירוש ספרד, אז הגיעו מקסטיליה, לאחר תלאות וטלטלות, שבעה אחים קאשְׂתילים ונחתו בחוף עזה; ומצד האם אפילו 3000 שנה מוקדם יותר, שכן היא נצר לבית-האב היחיד שלא מסופר עליו בתולדות ישראל, אלה שסירבו למשה רבנו ונשארו במצרי
אנו נמצאים בתוך בית משפחה זעיר־בורגנית ברומא של סוף המאה התשע־עשרה. שמה של בעלת הבית הוא קקינה, וקקינה מתבוננת בשגרת הימים החולפת, מבעד לקיום שלו ומונוטוני. דאגותיה המרכזיות של קקינה הן תחזוקת הבית והעימותים עם סוזנה העוזרת, השיחות המערערות עם חברתה, וחייה עם בן זוגה, רופא גס רוח. ואז משתנה משהו פתא