✍ Scribed by סמי ברדוגו
No coin nor oath required. For personal study only.
בגיל 48 עדיין לא מצא מרסל בן־חָמו מה לעשות עם עצמו. מדירתו הארעית, שבה הוא מתרחק מאביו ובעיקר מאחותו - המגדלת לבדה את בנו בן השש, זמיר, באחד מיישובי השפֵלה הזניחים - יוצא מרסל למפגש חוזר עם המקומות "שלו" על פני הארץ, מקומות שבהם נקלע בעבר הרחוק או הקרוב יותר לאפיזודות אנושיות עזות וחָווה חוויות מפתיעות ודרמטיות, תמוהות ואבסורדיות לעתים. ה"מסע" אל המקומות והמאורעות הנבחרים, הפותח בחוד הגיאוגרפי הצפוני של המדינה והולך ויורד דרומה, הוא רובו ככולו אל מקומות שולִיִים, שעינה של הספרות העברית נוטה להתעלם מהם. אתרים "קנוניים" יותר וסמליים, כמו הכינרת, תופס מרסל כזדוניים. קטעי הזמן־מקום נולדים מחדש כדי לגלות מה השתנה בהם ואם אפשר ללקט מהם משהו, אם ניתן להמיר אותם לְהווה, להתחלה חדשה. מרסל, שחי את חייו כאיש מיעוט, כהתגלמות האַחֵר וכישראלי "חלש למדי", הוא בו־בזמן קונפורמיסט ישר, צנוע ומצפוני, שהיה רוצה להיות האזרח הסביר של המדינה. הוא מאמין שאדם מקבל את אופי הזמן־מקום של הנקודה שבה החליט להשתקע, אבל הוא עדיין אינו מסוגל להחליט היכן לשים את עצמו. מרסל הוא אדם סופג. דברים פוגשים...
📜 SIMILAR VOLUMES
סיפור אהבה רב תהפוכות, אהבת אם ובנה ואהבת גבר ואישה על רקע חיי הכפר בצרפת של אמצע המאה התשע-עשרה, ואורחות חיים שלא השתנו זה מאות בשנים. זהו אחד מטובי הרומנים של הסופרת הצרפתיה הנודעת, המפליאים בפשטותם היסודית, המסתורית והמרגשת. הספר טבול באהבת אדם ובתקווה לעתיד טוב יותר לבני המעמדות הנמוכים, לחלכאים
"מי יכתוב את קורות מה שיכולתי להיות?" - כך שואל את עצמו פרננדו פסואה ב"החטא הקדמון". את קורותיו הוא כתב מעט-מעט: אפריקני, גרמני, ברזילאי, צרפתי, אנגלי ופורטוגלי; מלוכן ופעיל רפובליקני; מפענח סודות, פילוסוף, גיאוגרף, גרפולוג, עיתונאי ומטורף; מאבחן כללי, פסיכולוג ופסיכיאטר; גבר, אישה ורוח; אריסטוקרט,
הנה הוא! הסתכלו עליו, הולך ברחוב, עומד לעלות על החשמלית בעירו טריאסטה. לבוש היטב, עיניו מספרות על תהיות פנימיות. על מי מדובר? "הזקן הטוב", אדם מבוגר ומכובד, בעל אמצעים, שאוטוטו יפגוש את מושא תשוקתו. את הרכבת שלו מדהירה קדימה נערה יפה ושופעת חיים. הוא מתאהב בה, ואף ינסה לפתות אותה. יהיו מפגשים, ארוחו
יחסו של יוזף רות לאהבה, לנשים ולכסף היה מורכב - הוא נע מאידיאליזציה וטוטאליות עד לאכזבה ומרמור חסרי כל נחמה. שלוש היצירות המרכיבות את הקובץ הזה מבטאות זאת היטב. לפניכם שלושה רגעי יוזף רות: "אפריל" הוא נובלה מוקדמת משנת 1925. יצירת חניכה שכותב יוזף רות הנפעם, המתאהב ממבט ראשון, לאחר שהוא מביט בחטף בע
לראשונה בעברית, אוסף הסיפורים המלא של טרומן קפוטה. הקובץ, שמאגד את עבודת חייו של קפוטה בז'אנר שהוא כינה "אהבתי הגדולה," מחזק את מעמדו הספרותי כאמן הסיפור הקצר.מרבית הקוראים מכירים את טרומן קפוטה כמחברם של "בדם קר" והנובלה "ארוחת בוקר בטיפני'ס", אך הוא כתב גם סיפורים קצרים מופלאים; אלגנטיים באותה מיד
טוב, אז נכנסתי לבית ההוא, הצצתי מהחלון ההוא, את המת כבר לקחו משם והדשא היה ריק, ציפורים מוזרות התעופפו מעליו. לצדי הייתה בחורה כבת עשרים וארבע, הצעירה מבין שתי הנשים שפגשתי במהלך החקירה שלי. לצד המת, הן הגיבורות של הסיפור הזה. זהו חומר שהופך לעול אם לא עושים ממנו סרט, אני כותב עליו כדי להשתחרר ממנו.