✍ Scribed by רותם ברוכין
No coin nor oath required. For personal study only.
מצד אחד, ליונתן יש חיים קלים. הוא אף פעם לא צריך לחפש חניה, לעמוד בתורים או להזמין מקום במסעדה. הרחובות נפתחים לפניו. אבל מצד שני, הוא לא יכול לצאת מגבולות ישראל, אין לו פרטיות ויש לו שליחות. לא מהסוג שעושים על אופניים חשמליים. ליונתן יש ייעוד. הוא לא בחר בו, ואפילו ניסה להתנער ולברוח ממנו. אבל כשאתה שומר ערים, אין לך ממש ברירה.
כי ערים הן לא רק שלמת בטון ומלט, גבולות מוניציפליים וארנונה, לא רק מקומות יישוב. לכל עיר יש התגלמות חיה של כל מה שעושה אותה ייחודית: תרבות, קהילה, אווירה, אנשים, מבנים, צמחייה, מזג אוויר, עסקים — כל מה שמרכיב אותה. "גניוס לוקי". רוח עיר. אנחנו יכולים אולי לחוש באופייה של העיר, יכולות להצמיד לה תכונות, לחבב אותה או להתייאש ממנה, אבל רק שומר הערים יכול לראות את רוחה, לעזור לה ולקרוא לעזרתה.
יונתן נאלץ לעשות בדיוק את זה כשתל אביב, שאיתה יש לו עבר מורכב, מתחילה להשתנות. גבעתיים, רמת גן ושאר ערי גוש דן מודאגות, סדום שומרת סוד וחולקת אזהרות נושנות, וכאשר יונתן מנסה להבין מה קורה, הוא מוצא את עצמו במרכזה של תעלומה שמקיפה את חייו, בהווה ובעבר, ומול אויב עתיק ורב־עוצמה.
שומרי הערים הוא יצירת פנטסיה אורבנית במלוא מובן המילה, כזו שעוסקת בקשר המורכב והמופלא שלנו עם המקומות שבהם התגבשה ונוצרה התרבות האנושית. בתנופה ובשטף סוחפים פורשת כאן רותם ברוכין יריעה רחבה המשתרעת מראשית הזמן ועד ימינו, שזורה בקסם ייחודי, בהומור וביופי, שיגרמו לכם לרצות לצאת החוצה ולחבק את העיר שלכן, כי לפעמים זה מה שהיא צריכה.
רותם ברוכין כתבה סיפורים, סרטים עצמאיים, סדרות לנוער, סדרות אינטרנט, הצגות, מחזות־זמר, תסכיתים, משחקי מובייל, סיפורים בהמשכים במגזיני נוער, טורים אישיים בעיתונים ובאתרים שונים, פילקים ושירי אהבה לקפה שלה. שומרי הערים הוא הרומן הראשון שלה, אף שכבר יותר מעשור היא כותבת ומפרסמת סיפורים קצרים, נובלטות ונובלות בעולם שבו מתרחש הספר, ואף כתבה וביימה הצגה המבוססת על עולם זה. ברוכין זכתה מספר פעמים בפרס גפן לספרות ספקולטיבית על סיפוריה.
יצירות נוספות ניתן למצוא באתר שלה, rotemwrites.com.
📜 SIMILAR VOLUMES
שני דגים צעירים שוחים להם ביחד ופוגשים במקרה דג מבוגר יותר ששוחה לכיוון השני, מהנהן לעברם בראשו ואומר, "בוקר טוב, בחורים. איך המים?" ושני הדגים הצעירים ממשיכים לשחות כמה זמן, ואז לבסוף אחד מהם מביט באחר ואומר, "מה זה לעזאזל מים?"דיוויד פוסטר וואלאס מתבונן בשגרת החיים האמריקאית המובנת ביותר מאליה ומז
מצד אחד, ליונתן יש חיים קלים. הוא אף פעם לא צריך לחפש חניה, לעמוד בתורים או להזמין מקום במסעדה. הרחובות נפתחים לפניו. אבל מצד שני, הוא לא יכול לצאת מגבולות ישראל, אין לו פרטיות ויש לו שליחות. לא מהסוג שעושים על אופניים חשמליים. ליונתן יש ייעוד. הוא לא בחר בו, ואפילו ניסה להתנער ולברוח ממנו. אבל כשאת