✍ Scribed by סמי ברדוגו
No coin nor oath required. For personal study only.
רוֹסלָאן איסָקוב, יליד אזרבייג'ן כבן 50, מסתיר חמור בחצרו האחורית הבלויה, חמור נינוח, משתלב. לפני חמישה שבועות עבר בצעידה בטֵלה בדרך שולית של המושב בת הדר, שבו הוא חי בתלישות בתשע השנים האחרונות, ונתקל בשני שוטרים, שביקשו ממנו לעצור רגע ולהחזיק חבל המחזיק חמור, ולא לזוז עד שיגיעו לאסוף אותו. אבל איש לא בא. מאז חי אתו חמור.
הספר מלווה את רוסלאן לאורך שמונה ימים ביוני 2018. סיפור הטיפול בחמור הופך לעלילה מרתקת הממיסה את הלב ביופיה, ולצידה מגלה ברדוגו נועזות חסרת־תקדים בספרות העברית בפרישַׂת המפגשים המיניים בין גיבור הספר לבין חברו היחיד, האמריקאי סטיב.
השנים של רוסלאן בבת הדר, בעיקר מאז שהתפטר מעבודתו כהנדסאי־בניין, מבלי לחשוב על העתיד, הן ניסיון מתמשך לטפח יומיום של חיוניות עכשווית תוך היחלצות מן הרדיפה אחר מה שמעבר לַדקוֹת של ההווה - השתחררות מן ההתמכרות לָאחר־כך, מן התלות בתמורות עתידיות ובאופק מַשלֶה של תקוות וציפיות, וגם מן ההינטעות בסיפור העבר, במחצבת השורשים, בשייכות למסורת המשפחתית.
מצבו הנוכחי נראֶה תוצאה של יום אחד יוצא־דופן בנובמבר 1994, יום שרוסלאן בן ה־26...
📜 SIMILAR VOLUMES
"אם אנחנו הולכים על עסקה כזאת, אנחנו בעצם מתחייבים להמר על כל הקופה: או שנהיה שווים מיליארדים או שנהיה שווים לתחת. יש לך צ'אנס להצליח יותר ממה שהעזת לדמיין אי-פעם. מצד שני, טעות אחת - וכל מה שבנית הולך לפח." גדי חסון, בוגר יחידת המודיעין 8200, מקים חברת סטארט-אפ מצליחה ומוצא את עצמו על רכבת ההרים ה
"אם קיים בימינו סופר הקורא תיגר על כל תחום אפשרי, הרי שזה ססר איירה... כשמתחילים לקרוא את איירה אין שום אפשרות לעצור" רוברטו בולניו "ססר איירה יהיה הארגנטינאי הראשון שיזכה בפרס נובל לספרות" קרלוס פואנטס "אני לא נוהגת לקרוא סיפורים קצרים. לרוב הם מעציבים אותי כי הדמויות באות והולכות במהירות רבה כל כך
מר פלומר מתבונן בעולם, משתאה אל מול היקום. מערכת הכוכבים, גורילה בגן החיות, חזה חשוף של אישה, נעל בית, נתח גבינה בחנות הגבינות - כל אלה (ועוד) מעוררים את סקרנותו. מבטו של מר פלומר תמים, חקרני, נטול דעות קדומות. הוא מתבונן באובייקטים השונים ונסחף בזרם אסוציאטיבי של מחשבות המולידות רגעים של הגות צרופה
לפנינו עלילה מסתורית ומותחת המתפתחת סביב עולם הספר, סביב התשוקה למילים, סביב ספרים נדירים שעלולים להמיט אסון בשל תוכנם. פרוזה נקייה ומכשפת שמכניסה את הקורא אל תוך עולם מבוכי, בעל חוקיות אפלה, בין עתיקות ארכיטקטוניות וספרותיות. אינספור גרסאות של סיפור מופתי אחד הספיקו להבניית האגדה סביב הוֹמֵרוֹ בּרו
מוות מאושר הוא הרומן הראשון שכתב אלבר קאמי, הוא היה אז בתחילת שנות העשרים של חייו. קאמי גנז את כתב היד לטובת כתיבת ספרו הנודע "הזר", שבמובנים מסוימים נשען על אותו רומן גנוז ונובט ממנו. מוות מאושר ראה אור בצרפת בשנת 1971, כעשור לאחר מות המחבר. זהו חלון הצצה נדיר לרגע היוולדות הגותו וסגנונו של אחד מג
נער מסוגר ואימו המתה משוחחים זה עם זו. הנער, שהתייתם בחטף, לא מוזכר ברומן בשמו. אימו, סמדר גרינברג, היא משוררת מלנכולית, אשר מתגלה לפנות בוקר מתה במיטתה, ללא סיבה נגלית לעין. הנער יוצא לחיפוש עמוס יצרים וכאב אחר סיבת מותה של אימו ואחר סיבת חייו שלו, ובין השניים מתפתח דיאלוג, שהוא כתב אשמה כשם שהוא ש