✍ Scribed by לואי-פרדינן סלין
No coin nor oath required. For personal study only.
זהו סיפורו של איגנץ פיליפ זמלווייס (1865-1818), הרופא ההונגרי בעל המזג הסוער, שדמותו הייתה לסמל של אדם הזועק אמת מצילת חיים אך נבלם בחומת הקונפורמיזם של הקהילייה המדעית.
בעזרת שמירה על כללי היגיינה קפדניים, כך גילה, ניתן למגר את "קדחת הלידה" הקטלנית ששטפה אז את אירופה ושבבתי חולים מסוימים גבתה את חייהן של כשליש מן היולדות. חיטוי ידיים יציל חיים, כך טען בלהט שוב ושוב, אך על אף ההוכחות הברורות שהציג - ירידה דרסטית בשיעור תמותת הנשים - תגליתו המשונה התקבלה בזלזול ובלעג. הוא הוקע מהקהילייה הרפואית וצעד יחידי־כמעט בנתיב האמת עד לסופו הטרגי. ההכרה בתגליתו מצילת החיים הגיעה באיחור של 40 שנה, מאוחר מדי בשבילו ובשביל רבבות נשים שקיפחו את חייהן.
מי שמגולל את הדרמה האנושית הזאת הוא לא אחר מאשר אחד מגדולי הסופרים של המאה ה־20, לואי־פרדינן סלין (1961-1894) הצרפתי, שהגיש חיבור זה כעבודת דוקטורט בסיום לימודי הרפואה שלו בשנת 1924. אין זו תזה מדעית ואף לא ביוגרפיה במובנה השגור, אלא יצירת ביכורים בעלת תנופה ספרותית אדירה, המבשרת את הפואטיקה של יצירתו המונומנטלית מסע אל קצה הלילה....
📜 SIMILAR VOLUMES
יום אחד קם אדם ומחליט שלא לראות עוד טלוויזיה. אקדמאי בשנת שבתון עומד לכתוב עבודת מחקר על הצייר האיטלקי טיציאן. הוא עובר לגור בברלין, שולח את אשתו ההרה ובנם הקטן לנופש ומכין את חדר העבודה.אלא שמרגע שֶכיבה את הטלוויזיה הוא מתקשה לכתוב, ומעביר את הזמן בעצלתיים. הוא שוחה בבריכה, משקה את עציצי השכנים, מש
יוסף זיס אופנהיימר - הידוע בכינוי "היהודי זיס" - הוא מן הדמויות החשובות ביותר בדברי ימי האנטישמיות. ב-1733 נעשה אופנהיימר ל"יהודי החצר" של הדוכס קרל אלכסנדר, שליט המדינה הגרמנית הקטנה וירטמבּרג, אך עם מותו המפתיע של הדוכס עצרו הרשויות את אופנהיימר, העמידו אותו למשפט, ודנו אותו למוות באשמת "עבירות" ש
בעוצמה פואטית ובכישרון נדיר, מרינה צבטייבה אינה כותבת אלא מציירת את ילדותה במטמון הספרותי שלפניכם, הקרוי "אמי והמוזיקה". הפסנתר, הצלילים, הבית והזיכרונות השזורים אלה באלה הם הצירים שסביבם נבנית דמותה של האם, ושל החיים לצדה. ביצירה המושלמת הזאת מתעדת הסופרת את למידת הנגינה בפסנתר. היא רומזת לנו שלימו
ז'אן-ז'אק רוסו (1778-1712), הסופר והפילוסוף הצרפתי הגדול בן "עידן האורות", כתב את "הזיות של מטייל בודד", ספרו האחרון, במצב של "פרישוּת מוחלטת" מהחֶברה. הספר מורכב מעשרה "טיולים", עשרה פרקים ששרבט רוסו על קלפי משחק בעת שהתהלך בדרכים הכפריות באזור פריז. ה"הזיה" של רוסו היא מחשבה עמוקה, הרהור פורה, שיט
המסה 'משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם' נחשבת לאחת מיצירות המופת של דיוויד פוסטר וואלאס. כוחו האינטלקטואלי והרגשי באים בה לידי ביטוי רב עצמה. בזכות כישרונו הרנטגני לפרק מבנים ומנגנונים חברתיים לגורמים ולחשוף את הזיוף העומד מאחוריהם, הופך שיט התענוגות בקריביים למקור בלתי נדלה לחקר סוגיות כמו פר
רומן התבגרות מפעים שבמרכזו קאמי, צעיר הנוטש את עיירת הנמל שבה גדל, מסתער על האורות הבוהקים של טהרן הגדולה ומתאהב בנהגת מרוצים נועזת. אהבתם מובילה אותו אל מסיבות המחתרת של העיר התחתית, אל סמים אסורים, מוזיקה אסורה ותשוקה אסורה. קאמי משתכן בבניין שבבעלות דודתו, כוכבת עבר שזוהרה הועם, ומתיידד עם דיירי