הרומאן 'התשוקה על־פי זֶ'.אַ.' (1964) היה ספר הסיפורת השביעי של ליספקטור, הסופרת הנערצת של ברזיל. זה סיפור אימה הגוּתי בעל מעמד קנוני, שרבים רואים בו "אחת היצירות הכי חשובות בספרות הברזילאית", וליספקטור־עצמה כתבה שמכל יצירותיה הוא התוֹאֵם ביותר את תביעותיה ככותבת. זֶ'.אַ. מספרת בו לנמען בדוי על חוויה
הקול והזעם
✍ Scribed by ויליאם פוקנר
- Publisher
- משכל
- Year
- 2019
- Tongue
- he-IL
- Weight
- 175 KB
- Category
- Fiction
- ISBN
- 9655649644
No coin nor oath required. For personal study only.
✦ Synopsis
הקול והזעם מגולל את סיפור התדרדרותה של משפחה קומפסון, אריסטוקרטים דרומיים ותושבי יוקנפטאווה, המחוז שבדה ויליאם פוקנר, באמצעות מונולוגים פנימיים של שלושה אחים: בנג'י המטורלל, "המפגר" שבימינו היה מאובחן כנראה כאוטיסט; קוונטין האינטלקטואל, שנשלח ללמוד בהרווארד; וג'ייסון הציני, האכזר ורודף הכסף והתהילה.
חלקו האחרון של הרומן מסופר מנקודת מבט של מספר חיצוני ומתאר את אם הבית השחורה דיסלי ואת התנהלותה בתוך המשפחה.
הקול והזעם, שיצא לאור ב-1929, נחשב לספר הטוב ביותר של ויליאם פוקנר וייתכן ששימש גורם מרכזי בהחלטה להעניק לו את פרס הנובל. הרומן התקבל מיד בהערכה רבה מצד המבקרים שהיללו את השימוש המשוכלל שעושה פוקנר בטכניקת זרם התודעה, והשוו אותו לג'יימס ג'ויס ודוסטוייבסקי.
במהלך השנים זכה הרומן להצלחה כבירה גם בקרב קהל הקוראים וגם זכה לשני עיבודים קולנועיים (ב-1959 וב-2014).
התרגום החדש, המדויק והעדכני של שרון פרמינגר, בתוספת אילן היוחסין ותקציר הרומן, שניתנים בפתיח, מקלים את מלאכת הקריאה של הרומן המיוחד הזה, שפוקנר עצמו ראה בו את פסגת יצירתו.
📜 SIMILAR VOLUMES
הנה הוא! הסתכלו עליו, הולך ברחוב, עומד לעלות על החשמלית בעירו טריאסטה. לבוש היטב, עיניו מספרות על תהיות פנימיות. על מי מדובר? "הזקן הטוב", אדם מבוגר ומכובד, בעל אמצעים, שאוטוטו יפגוש את מושא תשוקתו. את הרכבת שלו מדהירה קדימה נערה יפה ושופעת חיים. הוא מתאהב בה, ואף ינסה לפתות אותה. יהיו מפגשים, ארוחו
אחת מיצירות המופת הקומיות של ויליאם פוקנר, הבוזזים (בתרגום הקודם, החומסים, הוצאת עמיחי 1963), יצאה לאור ב-1962 וב-1963 העניקה לפוקנר את הזכייה השנייה בפרס הפוליצר. מבעד לעיניו של ילד (שכבר נהפך לסבא), מצייר פוקנר תמונה נוסטלגית מן הדרום של ארצות-הברית בתחילת המאה העשרים, עם הולדת המכוניות הראשונות.
יום אחד קם אדם ומחליט שלא לראות עוד טלוויזיה. אקדמאי בשנת שבתון עומד לכתוב עבודת מחקר על הצייר האיטלקי טיציאן. הוא עובר לגור בברלין, שולח את אשתו ההרה ובנם הקטן לנופש ומכין את חדר העבודה.אלא שמרגע שֶכיבה את הטלוויזיה הוא מתקשה לכתוב, ומעביר את הזמן בעצלתיים. הוא שוחה בבריכה, משקה את עציצי השכנים, מש
בעוצמה פואטית ובכישרון נדיר, מרינה צבטייבה אינה כותבת אלא מציירת את ילדותה במטמון הספרותי שלפניכם, הקרוי "אמי והמוזיקה". הפסנתר, הצלילים, הבית והזיכרונות השזורים אלה באלה הם הצירים שסביבם נבנית דמותה של האם, ושל החיים לצדה. ביצירה המושלמת הזאת מתעדת הסופרת את למידת הנגינה בפסנתר. היא רומזת לנו שלימו
באמצע חייו גבר נפרד מאהובתו. הכאב בלתי נסבל, והוא בורח. נוסע, טס, משוטט. הוא נע ומתבונן בערים שונות בארצות שונות. הוא נודד בין האיים היווניים, מקסיקו, איטליה, ישראל, ארגנטינה, ארמניה. יש לו רצון מעורפל אחד: לעשות סדר בפאזל הכאוטי של הקיום ולאחות את השברים שנותרו אחרי סופה של האהבה. הכתיבה היא זיקוק