לא כל מתנה היא ברכה. מלני מיוחדת מאוד. ד"ר קולדוול מכנה אותה "הגאונה הקטנה שלנו". בכל בוקר מלני מחכה בתא שלה שיאספו אותה לכיתה. כשהם באים לקחת אותה, סמל פארקס מכוון אליה אקדח בזמן ששניים מאנשיו קושרים אותה לכיסא גלגלים. מלני חושבת שהם לא אוהבים אותה. היא מתבדחת ואומרת שהיא לא תנשוך, אבל הם לא צוחקים. מלני אוהבת את בית הספר. היא אוהבת ללמוד איות וחשבון ועל העולם שמחוץ לכיתה ותאי התלמידים. היא מספר למורה האהובה עליה על כל הדברים שתעשה כשתהיה גדולה. מלני לא יודעת מדוע זה מעציב את גברת ג'סטינו. "הנערה עם כל המתנות" איננו עוד סיפור על עולמנו אחרי האפוקליפסה. הוא מותחן שובר מוסכמות שלאחריו דבר לא נשאר כפי שהיה. "הסיפור של מלני והאנשים סביבה נבנה במחשבה כה רבה, מעומק הלב, רווי ברחמים ובכאב אנושי, עד שהוא נוטל את המליצה השחוקה לכאורה והופך אותה לרעננה ומפחידה בה בעת. הסיפור מסתחרר לסיום כה מפתיע, חם, ועם זאת מצמרר, שנדרש רגע כדי להבין שהוא נבנה כבר מהעמוד הראשון, ואפילו עוד לפני כן. בסופה של הקריאה נאנחתי בשמחה ובקנאה, כאילו נוצחתי בשחמט והוצעו לי פרחים, בו-זמנית. תכשיט". ג'וס ווידון מייק קרי (נולד בליברפול ב-1959) הוא סופר בריטי שעבודתו משתרעת בתחומי הקומיקס, ספרים, תסריטים לטלוויזיה ולקולנוע ותסכיתי רדיו. הוא כתב הן ל-DC והן ל-MARVEL, ובין עבודותיו: "הסנדמן מציג", "אקס-מן", "הלבלייזר", "The Unwritten" ו"ארבעת המופלאים". "הנערה עם כל המתנות" הוא ספרו הראשון הרואה אור בעברית.