✍ Scribed by קלאריס ליספקטור
No coin nor oath required. For personal study only.
ליספקטור, הסופרת הברזילאית־יהודייה, היא "קוסמת שמהפנטת את הקוראים"; היא "מגדולי המספרים בכל הזמנים" - כך אִפיינו אותה המבקרים בארץ לאחר שהופיעו שניים מספריה בעברית (בספריה החדשה). והמבקרת הפמיניסטית הלן סיקסו כתבה עליה ספר שבו טענה שהיא "הסופרת הגדולה ביותר במאה העשרים", הניצבת "במדרגה אחת עם קפקא".
והנה - במאי 1974, בשיא תהילתה בברזיל, שלוש שנים לפני שכתבה על ערש־דווי את הנובלה 'שעת הכוכב', יצירת המופת האחרונה שלה, מפרסמת ליספקטור 13 מעֵין־סיפורים, שאת כולם כתבה לדבריה תוך ימים אחדים, לפי הזמנת העורך שלה. זה ספרון שהיא מכריזה עליו בפתחו שהוא "זבל" ולא ספרות, וכי תתבייש אם ילדיה יקראו אותו.
האנטי־סיפורים הפרובוקטיביים האלה קוראים תיגר על הפוריטניוּת, על התקינות הספרותית ועל התקינות הפוליטית־מגדרית כאחד. הם גם מתגרים במי שמייחסים חשיבות גדולה מדי לספרות (חשובים ממנה החיים). הספר נראה כמין פארודיה מקניטה על כתיבה פורנוגרפית מצד אחד, ועל סיפורים עשויים היטב (בנוסח 'דבלינאים' של ג'ויס, או סיפורי אימה של פו) מצד אחר. ליספקטור מתפרעת.
שורת נשים, שרובן מוסרניות...
📜 SIMILAR VOLUMES
יוסף זיס אופנהיימר - הידוע בכינוי "היהודי זיס" - הוא מן הדמויות החשובות ביותר בדברי ימי האנטישמיות. ב-1733 נעשה אופנהיימר ל"יהודי החצר" של הדוכס קרל אלכסנדר, שליט המדינה הגרמנית הקטנה וירטמבּרג, אך עם מותו המפתיע של הדוכס עצרו הרשויות את אופנהיימר, העמידו אותו למשפט, ודנו אותו למוות באשמת "עבירות" ש
לראשונה בעברית, אוסף הסיפורים המלא של טרומן קפוטה. הקובץ, שמאגד את עבודת חייו של קפוטה בז'אנר שהוא כינה "אהבתי הגדולה," מחזק את מעמדו הספרותי כאמן הסיפור הקצר.מרבית הקוראים מכירים את טרומן קפוטה כמחברם של "בדם קר" והנובלה "ארוחת בוקר בטיפני'ס", אך הוא כתב גם סיפורים קצרים מופלאים; אלגנטיים באותה מיד
ימים נוראים - גרסת הסופר הוא רומן סוחף ומאתגר, הבנוי משתי נובלות. כל אחת מהנובלות בוחנת את משמעותם של מושגים כמו אבל ומשפחה באמצעות מודל ספרותי שונה. בנובלה הראשונה, ימים נוראים, נא בנימין פרומר, עיתונאי לשעבר, בין תל אביב לירושלים ומחפש דבר-מה. חייו הם תנועה ייחודית בין קודש לחול: פרומר עובר - ואית
הריקוד המודרני של מיכל ספיר הוא רומן תקופה נועז ויפהפה. הוא סובב סביב ברלין ותל אביב בשנים 1930-1929 , שנים גורליות בהיסטוריה של המאה העשרים, ובכלל זה גם בהיסטוריה של האמנים היהודים באירופה ובארץ. הספר כתוב בדרך המזכירה את טכניקת הסמפול הנהוגה במוזיקה. בכל אחד מחמשת הפרקים משתמשת ספיר בכתביו של יוצ